שלמה צזנה בשיח שכונה עם שלמה וזאנה

משכונה של שיכון עולים מזרחיים שעברו ממעברת תלפיות, אל התדמית שממנה סבלה השכונה – של מצוקה ופשע, דרך המחאה העממית של "תנועת האוהלים" ועד לטקס המימונה המשמעותי של שנת 1986 – שבו נחנך מיצג הסלעים הצבעוניות. מסע אל שכונה ותיקה שעברה הרבה וכעת משנה את פניה, במסגרת "התחדשות עירונית" שמבטיחה לשנות את אופייה ולמחוק פרק בהיסטוריה של ירושלים.

מגיש: שלמה צזנה (סופר, עיתונאי, ארכיאולוג, חוקר ירושלים). אורח: שלמה וזאנה (קולנוען, אמן ואקטיביסט חברתי). 57 דקות.

להאזנה לפודקסט:

(להפעלת הפרק לחץ על העיגול השחור עם המשולש הלבן ליד תמונת האריה)

ירושלים מעניינת אתכם? אתם מוזמנים לשמוע עוד הרצאות על העיר – בקורס דיגיטלי ייחודי שמסביר את כל מה שצריך כדי להבין את ירושלים – לחצו כאן על הלינק הזה

הפוסט ירושלים, הפודקסט! פרק 3: הקטמונים הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

נשיא מדינה, ארבעה ראשי ממשלה, ראש עיר, אלופי צה"ל, נגידת בנק ישראל, יורם גאון, הסופרים דוד גרוסמן וס. יזהר – ועוד רבים ומוכרים גרו פרק בחייהם בשכונת בית הכרם בירושלים.

השכונה, בין הר הרצל – לקריית הלאום, הוקמה לפני למעלה ממאה שנים והיא מתאפיינת גם היום בחיי קהילה ירושלמיים.

שלמה צזנה, מגיש את "ירושלים, הפודקסט", הוא עיתונאי, סופר, ארכיאולוג ומורה דרך מומחה לירושלים. בפרק הזה, צזנה מארח את אפרים שלאין, שחיבר ספר על השכונה ושמשפחתו היא ממייסדיה. בשיחה כאן, הם בוחנים את סוד קסמה של בית הכרם בירושלים.

הפרק השני של "ירושלים, הפודקסט!" עוסק באופי המיוחד של השכונה, בעברה, בהווה וגם בחשש משינוי אופייה בעקבות תכניות בינוי ופיתוח.

להאזנה לפודקסט:

(להפעלת הפרק לחץ על העיגול השחור עם המשולש הלבן ליד תמונת האריה)

ירושלים מעניינת אותך? הצטרף לקורס הדיגיטלי פורץ הדרך "להבין את ירושלים" – שבו 12 הרצאות המסבירות את מה שצריך לדעת על העיר המסקרנת והמעניינת בעולם, ירושלים: לעוד פרטים על הקורס והרשמה, לחץ כאן!

הפוסט ירושלים, הפודקסט: פרק 2: בית הכרם הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

כפר בעיר? כן. זאת עין כרם. שכונה ירושלמית, שנוספה לעיר עם קום המדינה. סיפורו של הישוב היהודי העתיק, שקדוש לנוצרים, ואשר הפך לכפר ערבי. היום זוהי שכונה קטנטנה (2,000 תושבים בלבד) בפאתי הבירה, במערב ירושלים.

שלמה צזנה, עיתונאי, סופר, מורה דרך וארכיאולוג (M.A) מומחה לירושלים, בעל הפודקסט "ירושלים, הפודקסט". בפרק הזה, צזנה מארח את פנינה עין מור, מ"אגדת עין כרם" בירושלים. פנינה, תושבת עין כרם, יזמת ומדריכה, שפרסמה ספר מרהיב על עין-כרם.

בפודקסט מספרים השניים על האופי המיוחד של השכונה, על עברה, זה ההיסטורי וזה מאז הקמת המדינה – על ההווה בשכונה ועל החשש עתידי, משינוי אופייה בעקבות תוכניות בינוי ופיתוח.

להאזנה לפודקסט:

(להפעלת הפרק לחץ על העיגול השחור עם המשולש הלבן ליד תמונת האריה)

ירושלים מעניינת אתכם? אתם מוזמנים לשמוע עוד הרצאות על העיר – בקורס דיגיטלי שמסביר את כל מה שצריך כדי להבין את ירושלים. לחצו על הלינק הזה והירשמו עכשיו

הפוסט ירושלים, הפודקסט! פרק 1: עין כרם הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

היה זה יום חג בירושלים. ילדים התרוצצו בבגדים לבנים, הלווים ערכו כיוון אחרון של כלי הנגינה. החיילים והשומרים היו היחידים שנשארו דרוכים ומתוחים לקראת ההמונים שגדשו את העיר.

הזמן: חג סוכות לפני 3,000 שנה.
המקום: בהר המוריה, היכן שהיום כיפת הסלע, מאחורי הכותל המערבי.  
האירוע: חנוכת בית המקדש הראשון של בני ישראל.

מבנה המקדש החדש היה מרשים ביותר. הוא שידר עוצמה ובלט מכל עבר. שנים של הכנות, בניה מדוקדקת לפי התכנון של דוד המלך והנה, הרגע הגדול הגיע.

שלמה המלך הכניס מאוצרות הממלכה למקדש, קיבץ את הזקנים, את ראשי השבטים ואת כל העם והכניס לתוך בית המקדש את ארון- הברית.

זהו הארון בו היו רק שני לוחות אשר נתן ה' למשה בהר חורב. העדות היחידה בעולם לחריטה באבן אש אצבע האלוהים. הכוהנים מכניסים את כלי המקדש פנימה ואת הארון מניחים בדביר, שהוא קודש הקודשים. 

האירוע של מעמד חנוכת בית ה', התרחש ב"שמיני עצרת", למחרת היום השביעי והאחרון של חג סוכות, שעם השנים במסורת זכה לשם "חג שמחה תורה" מאחר ובו מתחילים לקרוא את התורה מבראשית.

למעשה זהו היום האחרון של חג סוכות, אחד משלושת הרגלים, המועדים שבהם מצווים לעלות לירושלים ולהודות לשם על מה הקיים.

משה רבינו הוא שהורה על מצוות "הקהל" של העם בסוכות (דברים ל"א). תיאור של אותו היום בירושלים מופיע בתנ"ך פעמיים, בספר מלכים א', ח ובספר דברי הימים ב, פרק ה. הכתוב מציין במפורש כי חנוכת המקדש הראשון בירושלים התקיימה בחודש תשרי, במועד שבו נחוג חג הסוכות ונאמר כי שלמה מבצע את ה"הקהל".

חנוכת המקדש, אז, דווקא בחג הסוכות, הייתה בעלת ערך סמלי רב: המועד שבו יושב העם בבית ארעי כדי לזכור את אי הנוחות של שנות הנדודים והייסורים בהעדר בית קבע. דווקא במועד זה, נחנך בית קבע לה', לחיזוק הברית בין העם לאלוהיו. בביצועה, שלמה מחדש את ההבטחה האלוהית לנחלה בשקט ובבטחה ואת הבטחת העם לנאמנות לאלוהיו.

ובימינו אנו, בשמיני עצרת, בחג שמחה תורה של השביעי לאוקטובר 7.10.23 הארור, פתחו מחבלי החמאס הפלסטינים מעזה ב"מבול אל אקצה". זה השם שבו הם בחרו לטבח הנוראי שכלל רצח של נשים וגברים בכל הגילאים, מזקנים ועד ילדים.

טבח שכלל מעשי זוועה נוראיים. המחבלים קשרו את היום הזה להר הבית, לאל אקצה, למקום הקדוש ביותר עבור היהודים. הם קראו למבול הטילים וההרג על ישראל "מבול אל אקצה", על שם המסגד שנבנה בקצה הר הבית, במקום שבו עמדו שני בתי מקדש במשך 1,000 שנים.

הם מבינים מאז ראשית הציונות, שיש קשר בין שובו של העם לציון – שמה של ירושלים שהפך לשמה של הארץ כולה, לבין נוכחותנו כאן. אנחנו כאן כי השורשים שלנו כאן ומי שלא מעוניין שנחייה בישראל, מנסה לעקור אותנו מהשורש.

זה לא צלח מעולם, זה לא יצלח גם עכשיו. העם חפץ חיים. מחובר לשורשיו, מחובר לגורלו, מחובר לירושלים.

כתב וצילם: שלמה צזנה
שלמה צזנה הוא מחבר הספר "669 ירושלים בתנ"ך" העוסק באזכורים של ירושלים בתנ"ך. הרצאה על הספר והרצאות נוספות על ירושלים, מופיעות בקורס "להכיר את ירושלים". לפרטים לחץ כאן.

הפוסט הקשר בין שמיני עצרת שבתנך לבין טבח ה-7.10 הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

669 הוא אמנם שמה של יחידת החילוץ המפורסמת של צה"ל, אבל מקבץ הספרות הזה הוא גם מספר הפעמים שירושלים מופיעה בתנ"ך. שלמה צזנה שחקר את הנושא ופרסם עליו גם ספר בשם "669 ירושלים בתנך" מאת שלמה צזנה והרב יצחק לוי, מסביר כי "לירושלים יש סיפור תנכי מתפתח ומעניין: פסוק אחרי פסוק, פרק אחרי פרק, ספר אחרי ספר.

אז מה באמת יש בה בירושלים, שמוביל לעוצמה האין סופית של הרגשות שקיימים כלפיה? רגשות שממשיכים להתקיים דור אחרי דור, שנה אחר שנה, כבר 3,000 שנה? ממה נולדו הרגשות העצומים הללו בעם היהודי? וכיצד הפכו כה עזים כך שהתפשטו גם אל בני דתות אחרות? כיצד הפכה עיר קטנה ושולית, על ספר-המדבר, בלי משאבים מיוחדים או מיקום יוצא דופן, לעיר בעלת מעמד כלל- עולמי ועל-דורי?

צזנה, עיתונאי ארכיאולוג ומורה הדרך, מסביר כי סיפורה של ירושלים הוא סיפורו של קונפליקט. סיפור שבעיקרו האדם מנסה לגעת בשלמות. החיפוש אחרי גן-עדן עלי אדמות מתנהל בעיר שהיא מקום של צדק ושל יושר, שבו האדם יכול לבחור להתנהל בה על פי הכללים ולהרוויח מכל טוב, או להפר את הכללים ולהפסיד הכול.

מבנה הספר ייחודי. בספר מופיעים 238 פרקי תנ"ך שבהם מופיעה ירושלים. הספר בנוי כך שבעמוד מימין מופיע בכל פעם פרק שבו שמה של ירושלים מופיע (ומודגש בטקסט) ובעמוד שמשמאל מופיע הסבר קצר המנתח את הפרק בגובה עיניים ותוך התייחסות להופעתה של ירושלים. ביקשנו מהמחברים לסכם את הספר במשפט אחד, הנה תשובתם: ירושלים – הוא המקום אותו בחר ה' לשכן שמו שם.

כתב: שאולי מדר.
מעוניין בספר? שלח מייל אל: shlomocesana@gmail.com

הספר: ירושלים בתנך 669
מחברים: שלמה צזנה ויצחק לוי
הוצאת ג'יי-נט ירושלים ברשת בע"מ ינואר 2019.
מספר עמודים: 560 כריכה קשה.

הפוסט הספר 669 ירושלים בתנך הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

הספר "חקוק באבן" מלמד כי ירושלים היא עיר של אבן כי לאבנים יש בה משמעות. במשך 3,000 שנה, היה מי שהשאיר כתובות, חריטות, סמלים וסימנים באבניה. שלמה צזנה אסף בספרו "חקוק באבן" את הסודות ורמזים שמגלים עולם שלם של סיפורים נסתרים על דרי העיר בתקופות שונות. עכשיו הסודות באבן נחשפים ומפורשים.

ירושלים היא "עיר של אבן" כי לאבניה יש משמעות והם מספרים סיפור. החל מ"אבן השתייה" שמעליה כיפת הסלע בהר הבית, דרך מאבני הכותל המערבי ועד חומר הבנייה הבולט של בתיה. אולי גם בשל תדמיתה הקשוחה והמתח בין האוכלוסיות המתגוררות בה. בעומס שגרת היום-יום, לעיתים נשכח קסמה ועברה המפואר. אך מי שעוצר לרגע ומתבונן באבניה, יגלה עשרות כתובות, סימנים וסמלים שהושארו שם לאורך סרגל הזמן.  

שלמה צזנה, עיתונאי ומורה דרך, מדובב את האבנים הירושלמיות בספר הזה שכתב. כך למשל הוא מספר על אבן אחת בשער יפו. המקום שבו אלפים רבים חולפים בכל ביקור בירושלים העתיקה אך מעטים מכירים את האבן שניצבת שם מהתקופה הרומאית בבסיסו של עמוד תאורה ועליה חרוטה כתובת לטינית. על האבן מוזכר שמו של מרקוס יוניוס מקסימוס מפקד הלגיון העשירי – אותה יחידה צבאית ששנים קודם הרסה את בית המקדש.

כך גם לגבי אבן אחרת בירושלים ועליה הכתובת "וילה לאה" חרוטה באותיות גוטיות, על בית משנת 1934 מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה. הכתובת מספרת את סיפורו העצוב של ד"ר נסיב אבקריוס ביי ואהובתו הנעלמה לאה טטנבאום.

הספר "חקוק באבן" מביא את הסיפורים שמסתתרים מאחרי 80 אבנים הפזורות בירושלים. ספר זה מדובב את האבנים, מביא את הסיפור החבוי בהן וחושף מעט מסודותיה של ירושלים.

הספר מלווה בצילומיו המרהיבים והמדויקים של צלם העיתונות הוותיק וזוכה השבחים יוסי זמיר. "חקוק באבן" הוא ספרו השני של העיתונאי שלמה צזנה, מורה דרך וחוקר ירושלים, שספרו הקודם, "מדריך לעיר ירושלים", זכה לתשבחות רבות.

כתב: שאולי מדר.

אתם מעוניינים לרכוש את הספר? כתבו לנו: shlomocesana@gmail.com

שם הספר: מדריך לעיר – ירושלים.
מחבר: שלמה צזנה.
168 עמודים. הוצאת חברת ג'יי-נט, 2013.

הפוסט הספר "חקוק באבן" הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

הספר "מדריך לעיר – ירושלים" בא לעורר סקרנות, אבל גם – ובעיקר, לשמש מורה נבוכים של עיר סבוכה.  בים הספרים שנכתבו אודות ירושלים,  שלמה צזנה, עיתונאי ומורה דרך, יצא לברור את החשוב, לתמצת את העיקר ולהעביר את החותם האישי שלו מהעיר. 

חושבים שאתם מכירים את ירושלים? תחשבו שוב… בכריכה האחורית של הספר "מדריך לעיר – ירושלים", את התקציר המוכר שמופיע אודות הספר,  מחליפות שורות-שורות של שאלות על מידע שמופיע בעמודיו. הספר בא לשמש אלבום למזכרת, המתמצת את המידע הדרוש להבין, ודרך כך גם לאהוב, את פניה הרבות של העיר ירושלים.

לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, או את הזיכרון שלו מירושלים. רבים חוששים מהעיר ועבורם ביקור בה הוא קפיצה קטנה לחו"ל-מקומי. בין אוהביה, ובין אלו שפחות, ישנה הסכמה שזוהי עיר שהחיים בה מורכבים. עיר מסקרנת, מלאת קלישאות וסמלים, רווית היסטוריה ואמונה דתית, מרתקת אנתרופולוגית. הספר הזה מרכז תחת קורת גג אחת את אתריה של ירושלים ומספק תמונה שלמה על העיר הקסומה ורבת הפנים.

ספרים רבים, בתחומי עניין מגוונים, נכתבו על ירושלים. גם באינטרנט יש אוצר בלום של מידע מתחדש על העיר.  ולמרות זאת, דווקא בעידן אוטוסטראדת המידע הבלתי מוגבל, בא הספר  "מדריך לעיר – ירושלים", כדי להתבונן בעיר כמכלול ומרכז את  המידע הרב תוך מתן משקל ראוי ונכון למרכיביו. ספר זה שופך אור על 500 אתרים נבחרים הזוכים לתיאור עשיר,  מעודכן, מתומצת.

למרות שהספר יכול לשמש כמורה נבוכים עבור מי שהיכרותו עם ירושלים אינה מספקת, הוא יכול גם לספק גם את סקרנות  המקומיים ולחדש גם למטיילים וותיקים בירושלים.

סדר הפרקים בספר נגזר ממפת העיר, כשהוא יוצא מהעיר העתיקה שבמרכז וממשיך במעגלים מתרחבים סביבה. בספר בולט פרק מרכזי המוקדש לעיר העתיקה, כאשר יתר הפרקים עוסקים במרכז העיר, בקריית הממשלה, בשכונותיה  ובשאר אתריה של ירושלים. האתרים החשובים יותר, כמו הר הבית, כנסיית הקבר או הכותל זוכים לפירוט רב יותר, כולל תמונות מרהיבות ואף מפות.

זהו ספר חובה על שולחן הקפה בכל סלון ישראלי. זהו אינו מדריך כיס, אלא יותר אלבום הפורש את סיפורה של עיר מיוחדת במינה. מטרת הסיורים המוצעים בכל פרק ופרק, היא לאפשר לקוראים המבקרים לרכוש את המידע ולהתרשם מהאווירה שבשטח בצורה החיה ביותר. הספר בא להציג את ירושלים כפי שהיא בעיני המחבר: קסומה, מסקרנת, רווית היסטוריה ומתחדשת, אך גם מלאת מורכבות וסוגיות מורכבות.

כל ספר הוא חותם אישי של המחבר: שלמה צזנה, שהספר נכתב מנקודת מבטו. תושב העיר, עיתונאי שמעורב בענייניה, אחד שתמיד רעב לסיורים בה, ושלמרות שנים ארוכות של היכרות עמה עודנו להוט לגלות את ההפתעות שמזמנים הגילויים אודותיה.

צזנה (יליד 1971), מבכירי העיתונאים בישראל, מתבונן במשך שלושה עשורים על העיר והתמורות שהיא עוברת, ומרבה לכתוב עליה. למשל, בפרק אודות קריית הממשלה,  ההסבר נשען על היכרות בלתי אמצעית עם משרד החוץ. או, במקום אחר, המלצה לבקר ב"שכונת מצוקה", בקטמונים (דבר שבהחלט לא מצוי בספרי תיור אחרים אודות ירושלים) היא למעשה הזמנה לביקור בשכונת ילדותו של המחבר.

כתב: שאולי מדר.
מעוניינים לרכוש את הספר? כתבו לנו: shlomocesana@gmail.com

שם הספר: מדריך לעיר – ירושלים.
מחבר: שלמה צזנה.
עורך מדעי: ד"ר אייל מירון
458 עמודים. ג'יי-נט, 2013.

הפוסט הספר "מדריך לעיר ירושלים" הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

שקט, חופרים! הוא פודקסט, (בעברית, הסכת, תוכנית רדיו מוקלטת המושמעת באינטרנט) בפודקסט צוללים לעולם הקדום, המרתק, ולתגליותיו. האזנה נעימה.

הנה רשימת הפרקים:

פודקסט מספר 1. לך בעקבות הכסף… מטבעות עתיקים וארכיאולוגיה. שלמה צזנה מראיין את ד"ר יואב פרחי, מומחה למטבעות עתיקים. להאזנה, לחץ כאן.

פודקסט מספר 2. מהו סקר ארכיאולוגי? חפירה ארכיאולוגית, אנחנו יודעים מהי ומכירים. אבל מהו ה"סקר" הארכיאולוגי? שיחה על השיטה לסריקת שטח שממפה את האתרים הארכיאולוגים האפשריים. שלמה צזנה מראיין את ד"ר שי בר, עורך סקר הר מנשה. להאזנה לפרק, לחץ כאן.   

פודקסט מספר 3. מהי ארכו-זואולוגיה ומה ניתן להבין ממצאים של עצמות בעלי חיים על החיים הקדומים? שקט, חופרים. והפעם, שיחה על תובנות מהעולם הקדום, לפי הממצא הארכיאולוגי הזואולוגי – עצמות בעלי חיים. הצטרפו והקשיבו לשיחה מרתקת שקיימתי עם ד"ר מעיין לב, דוקטורנטית בחוג לארכיאולוגיה באונ' חיפה, שחשפה מדוע היו כמויות אדירות של קמטנים (סוג של לטאה) באתר הנאטופי במערות הכרמל. להאזנה לחץ כאן. 

פודקסט מספר 4. פורצי דרך ושמם הנאטופים. שיחה עם ד"ר ראובן ישורון על ממציאי הנדל"ן.
שקט חופרים! והפעם, שלמה צזנה מארח את ד"ר ראובן ישורון, ראש החוג לארכיאולוגיה באונ' חיפה, על העולם הפרה-היסטורי מלפני מליוני שנים ועד לפריצת הדרך המשמעותית לקראת העולם שאנו מכירים, בידי קבוצת האוכלוסייה ששמה הוא "הנאטופים". שיחה על האדם הקדמון והפסולת שהוא משאיר אחריו, על שלושת בעלי החיים שאהב לאכול בארץ ישראל; וגם על נפח המוח שהשתנה בחלוף השנים; מה אפשר להבין משן אחת שמוצאים בחפירה פרה-היסטורית ועד כמה הנאטופים היו פורצי דרך בזכות שלל המצאות חברתיות וכלכליות. להאזנה, לחצו כאן.

כתב וראיין: שלמה צזנה.
מצאתם טעות? יש לכם שאלה, הערה או בקשה? כתבו לנו: shlomocesana@gmail.com

הפוסט הפודקסט "שקט חופרים" הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

בראש הר הרצל, בבית העלמין הצבאי, סמוך לחלקת גדולי האומה, ממוקם יד לצנחני היישוב היהודי שנפלו באירופה במלחמת העולם השנייה. בחלקה זו קבורות חנה סנש וחביבה רייק, שתיים מתוך שבעה הצנחנים היהודים שנלכדו בידי הנאצים ועוזריהם ונהרגו. לצד קברן של השתיים מסודרות מצבות לזכר הצנחנים הנוספים שלא שבו והוגדרו נעדרים. סידור המצבות בחלקה הוא בצורת מצנח.

השבעה הם חלק מאלפי יהודים שהתגוררו בישראל בזמן המלחמה ואשר התנדבו לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה נגד האויב הנאצי. 37 מהם נשלחו על ידי הבריטים לצנוח באירופה הכבושה בשנים 1943/4 כדי להשיג מודיעין לבריטניה ובעלות בריתה ולעזור לקהילות היהודיות. כאמור, שבעה מהם נלכדו ונרצחו.

חנה סנש היא סמל של גבורה ונחישות. היא נולדה ב-1921 בבודפשט שבהונגריה. אביה, בלה סנש, היה עיתונאי וסופר ואמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוסיקה. ב-1939, חודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היא עלתה לארץ ולמדה בבית הספר החקלאי בנהלל. משם יצאה עם קבוצת צעירים להקים את קיבוץ שדות ים שליד קיסריה.

קצינת מודיעין ושם הצופן שלה

ב-1943 התנדבה לשירות הצבא הבריטי והוכשרה לצניחה. היא יצאה לשליחות כקצינה במודיעין של חיל האוויר הבריטי כשברשותה משדר ארוך טווח. שם הצופן שלה אצל הבריטים היה "הגר". ב-15 במרץ 1944 היא צנחה ביוגוסלביה וחברה לפרטיזנים שהובילו אותה אל הגבול. ביוני 1944 היא חצתה כמתוכנן את הגבול להונגריה אך לרוע המזל נתפסה על ידי חיילים הונגרים נכלאה ועונתה אך שמרה על שתיקה ולבסוף נידונה בבית דין צבאי למוות בגין ריגול ובגידה במולדת.

בשביעי בנובמבר 1944 היא הוצאה להורג ונקברה בבודפשט. כשנתיים אחרי הקמת מדינת ישראל, במרץ 1950, הממשלה החליטה להעלות את עצמותיה לקבורה ממלכתית בהר הרצל בירושלים, שנחנך כמה חודשים קודם לכן עם העלאת עצמותיו של בנימין זאב הרצל שקבור בסמוך.

סנש הייתה צעירה ציונית ולוחמת בעלת אידיאלים ברורים. אך היא הייתה גם משוררת מוכשרת וכבר מגיל 13 כתבה יומן שלימים גם יצא כספר. במהלך השנים כתבה 40 שירים. בשדות ים, שם כתבה את השיר "אלי, אלי, שלא יגמר לעולם", היא נחשפת לפעילות הפלוגות הימיות של הפלמ"ח שקולטים את המעפילים ושומעת על משלחות ההצלה של הפלמ"ח דרך הבריטים לאירופה. "קול קרא והלכתי, הלכתי כי קרא הקול", כתבה.

בגיל 23 היא הוצאה להורג. הנחישות שחנה סנש הפגינה אז, לצאת מאזור הנוחות שלה, להתגייס ולשוב לעורף האויב, הפכו מאז לחלק בלתי נפרד ממורשת המופת של צה"ל לאורך הדורות וגם היום.

כתב: שלמה צזנה.
מצאתם טעות בכתבה? יש לכם שאלות או הערות? כתבו לנו: shlomocesana@gmail.com

הפוסט כבוד אחרון לחנה סנש הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.

הארכאולוג ד"ר ספי ישורון חולם להיות מוערך ומפורסם. לקראת עוד סוף שבוע משעמם, נדמה שחלומו עומד להתגשם כשהוא חושף תגלית יוצאת דופן: כתובת עתיקה ונסתרת שמופיעה על מגילה שמנבאת כי אסון ענק יתרחש בישראל ממש בקרוב: מגיפה שתהרוג מיליונים.

לפי אותה הכתובת, רק דבר אחד יכול לעצור את המגיפה ולהציל רבים: על ראש הממשלה לעלות להר הבית בעיר העתיקה של ירושלים, להתפלל ולהקריב קורבן. ספי מספר על התגלית ליעל אפק, האקסית שלו והדוברת של ראש הממשלה, במטרה להיעזר בה ולהביא את הדברים בפני הבוס שלה, אלא שהיא כבר מזמן הפסיקה להאמין לו.

לרכישת עותק של ספר דיגיטלי: לחץ כאן (מעבר לחנות) "עברית"

בינתיים אירועים יוצאי דופן מתחילים להתרחש במדינה בקצב מסחרר. ספי פועל נגד הזמן שאוזל, ובמקביל הולך ומסתבך.  עליו לברוח מכוחות שרודפים אחריו ולפעול לסיכול התגשמותה של הנבואה. כדי לעשות זאת עליו לקנות מחדש את אמונה של יעל ולהבין כמה דברים גם על עצמו.

הפתרון עליו הוא מצביע ואשר עולה מהכתובת נשמע לרבים ממש הזוי, חסר תקדים וכזה שעלול להבעיר בלהבות את המזרח התיכון. האם ספי יסבך מדינה שלמה? או שיהפוך לגיבור שהוא כל כך מבקש להיות?

האירועים מתרחשים בקצב מסחרר במותחן מקומי מקורי שנוגע בעצבים החשופים של החברה הישראלית.

עורכת הספר היא הסופרת המוערכת הגר ינאי.

שלמה צזנה, מחבר הספר, הוא עיתונאי, סופר וחוקר ירושלים. צזנה שימש במשך 25 שנים ככתב, פרשן ועורך ב"מעריב" ו"ישראל היום" ובילה שעות ארוכות לצד ראשי ממשלה ושאר הבכירים בצמרת המדינה. צזנה, יליד ירושלים ומתגורר בעיר, הוא גם ארכיאולוג ומורה דרך.

עטיפת הספר "המגילה" מאת שלמה צזנה

צזנה פרסם עד כה ארבעה ספרים העוסקים בירושלים: "מדריך לעיר ירושלים"; "חקוק באבן"; "100 נקודות חן בירושלים"; "669 ירושלים בתנ"ך"; ואת ספר הילדים "אבא שמן". "המגילה" הוא הרומן הראשון שלו.

לרכישת עותק של ספר דיגיטלי: לחץ כאן (מעבר לחנות) "עברית"

הפוסט "המגילה" – מותחן מאת שלמה צזנה הופיע לראשונה ב-להבין את ירושלים!.