"השביל המחבר" ו"נצר אחרון"

145 לוחמים שכל משפחתם נספתה בשואה, עלו לישראל ולא הספיקו להקים משפחה, נהרגו בקרבות מלחמת התקומה

"השביל המחבר" הוא שמה של דרך סמלית המחברת בין מוזיאון לזיכרון השואה "יד ושם" לבין בית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים. בסופו של השביל הוצבה האנדרטה לזכרם של "נצר אחרון"- השם שניתן לאותם ניצולי שואה שהגיעו לישראל לפני קום המדינה, לחמו ונהרגו במלחמת השחרור ואחריה.

מדובר ב-145 לוחמים שלא נשאר מהם שריד מאחר וכל משפחתם נספתה בשואה ושהם עצמם לא הספיקו להקים משפחה. לא נותר מי שיגיר על קברם דמעת אב ואם או יאמר קדיש.

הזיכרון הלאומי לכל אחד ואחד מהם והכבוד שניתן להם כעת הוא נחמה פעוטה. האנדרטה ממוקמת לצד אתר ההנצחה למעפילים ולחלקת גדולי האומה כדי להדגיש את החשיבות והכבוד שנרכש להם.

השביל נסלל בעבודת כפיים של חניכי תנועת הנוער בישראל. מדי שנה מתקיימת בו צעדה של תלמידים וחניכי תנועות נוער. הצעידה בו מהווה מסע סמלי בזמן, משואה לתקומה. מסע מהפזורה למולדת העם היהודי, מגלות וחורבן לחיים של בניין ושל תקווה.

השביל המחבר נפתח באפריל 2003 ושנה אחר כך נחנכה גם האנדרטה לחללי נצר אחרון. האנדרטה היא יצירתו של האמן מיכה אולמן והיא עשויה שני חלקים נפרדים בנויים מאבן ירושלמית.

הקיר והבית

חלק אחד שלה הוא "הבית": מבנה של בית אבן שנראה כי נעקר ממקומו ונפל על הקרקע כך שהפך לבור קבורה. החלק השני של האנדרטה הוא "קיר השמות". זוהי חזית הבית שנעקרה ובו פתח הדלת. הקיר הזה מונח על הקרקע לצד "הבית" ובו מופיעים שמות כל הנופלים של נספי נצר אחרון.

שני החלקים יחד מדמים צורה של ספינה בים, המדמה את אניות המעפילים שבה הגיעו מאירופה לארץ עם ניצולי השואה, שתכננו להגיע אל הבית, אך לבסוף מצאו כאן את מותם.

לרשימת השמות המלאה של חללי "נצר אחרון" באתר "יזכור" לחץ כאן.

כתב וצילם: שלמה צזנה
מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערה, שאלה או הצעה? כתבו לנו: shlomocesana@gmail.com