היום האחרון של חגי תשרי נקבע בתנך ובירושלים חגגו בו לפני 3,000 את חנוכת בית המקדש. אז מה הקשר אל הטבח שביצע החמאס?
היה זה יום חג בירושלים. ילדים התרוצצו בבגדים לבנים, הלווים ערכו כיוון אחרון של כלי הנגינה. החיילים והשומרים היו היחידים שנשארו דרוכים ומתוחים לקראת ההמונים שגדשו את העיר.
הזמן: חג סוכות לפני 3,000 שנה.
המקום: בהר המוריה, היכן שהיום כיפת הסלע, מאחורי הכותל המערבי.
האירוע: חנוכת בית המקדש הראשון של בני ישראל.
מבנה המקדש החדש היה מרשים ביותר. הוא שידר עוצמה ובלט מכל עבר. שנים של הכנות, בניה מדוקדקת לפי התכנון של דוד המלך והנה, הרגע הגדול הגיע.
שלמה המלך הכניס מאוצרות הממלכה למקדש, קיבץ את הזקנים, את ראשי השבטים ואת כל העם והכניס לתוך בית המקדש את ארון- הברית.
זהו הארון בו היו רק שני לוחות אשר נתן ה' למשה בהר חורב. העדות היחידה בעולם לחריטה באבן אש אצבע האלוהים. הכוהנים מכניסים את כלי המקדש פנימה ואת הארון מניחים בדביר, שהוא קודש הקודשים.
האירוע של מעמד חנוכת בית ה', התרחש ב"שמיני עצרת", למחרת היום השביעי והאחרון של חג סוכות, שעם השנים במסורת זכה לשם "חג שמחה תורה" מאחר ובו מתחילים לקרוא את התורה מבראשית.
למעשה זהו היום האחרון של חג סוכות, אחד משלושת הרגלים, המועדים שבהם מצווים לעלות לירושלים ולהודות לשם על מה הקיים.
משה רבינו הוא שהורה על מצוות "הקהל" של העם בסוכות (דברים ל"א). תיאור של אותו היום בירושלים מופיע בתנ"ך פעמיים, בספר מלכים א', ח ובספר דברי הימים ב, פרק ה. הכתוב מציין במפורש כי חנוכת המקדש הראשון בירושלים התקיימה בחודש תשרי, במועד שבו נחוג חג הסוכות ונאמר כי שלמה מבצע את ה"הקהל".
חנוכת המקדש, אז, דווקא בחג הסוכות, הייתה בעלת ערך סמלי רב: המועד שבו יושב העם בבית ארעי כדי לזכור את אי הנוחות של שנות הנדודים והייסורים בהעדר בית קבע. דווקא במועד זה, נחנך בית קבע לה', לחיזוק הברית בין העם לאלוהיו. בביצועה, שלמה מחדש את ההבטחה האלוהית לנחלה בשקט ובבטחה ואת הבטחת העם לנאמנות לאלוהיו.
ובימינו אנו, בשמיני עצרת, בחג שמחה תורה של השביעי לאוקטובר 7.10.23 הארור, פתחו מחבלי החמאס הפלסטינים מעזה ב"מבול אל אקצה". זה השם שבו הם בחרו לטבח הנוראי שכלל רצח של נשים וגברים בכל הגילאים, מזקנים ועד ילדים.
טבח שכלל מעשי זוועה נוראיים. המחבלים קשרו את היום הזה להר הבית, לאל אקצה, למקום הקדוש ביותר עבור היהודים. הם קראו למבול הטילים וההרג על ישראל "מבול אל אקצה", על שם המסגד שנבנה בקצה הר הבית, במקום שבו עמדו שני בתי מקדש במשך 1,000 שנים.
הם מבינים מאז ראשית הציונות, שיש קשר בין שובו של העם לציון – שמה של ירושלים שהפך לשמה של הארץ כולה, לבין נוכחותנו כאן. אנחנו כאן כי השורשים שלנו כאן ומי שלא מעוניין שנחייה בישראל, מנסה לעקור אותנו מהשורש.
זה לא צלח מעולם, זה לא יצלח גם עכשיו. העם חפץ חיים. מחובר לשורשיו, מחובר לגורלו, מחובר לירושלים.
כתב וצילם: שלמה צזנה
שלמה צזנה הוא מחבר הספר "669 ירושלים בתנ"ך" העוסק באזכורים של ירושלים בתנ"ך. הרצאה על הספר והרצאות נוספות על ירושלים, מופיעות בקורס "להכיר את ירושלים". לפרטים לחץ כאן.
