אוסף של שעונים עתיקים שבירושלים ובניהם השעון היקר בעולם – נשדד בשנות השמונים, פוענח רק אחרי 23 שנים, וכעת מוצג שוב לציבור.
במוזיאון האסלאם בירושלים שוכן אוסף שעונים אירופיים עתיקים ומכשירי מדידה.
האוסף היה שייך לאביה של ורה סלומנס, והיא החליטה להפקידו במוזיאון, למרות שאין קשר בינו לבין מוצגי האמנות האסלאמית.
חלק מהאוסף נשדד באפריל 1983, כשמהאגף נגנבו 106 שעונים, כמחציתם מתצוגת השעונים הנדירים והיקרים שהיו בו. השלל הוערך אז בסכום של מאות מיליוני דולר.
הפריצה לא פוענחה אז, והתעלומה זכתה לכינוי "שוד השעונים הגדול".
בקיץ 2006 נרשמה התפתחות מפתיעה בפרשה. סוחרי אמנות ישראלים סיפרו להנהלת המוזיאון כי אלמוני מנסה למכור עשרות שעונים עתיקים.
הנהלת המוזיאון פנתה למשטרה, וחקירה חשאית הובילה לנילי שומרת, אלמנתו של נעמן דילר. מדובר במי שכונה "הקיבוצניק הפורץ".
בשנות ה־60 התקשורת הדביקה כינוי זה לדילר, לשעבר חבר קיבוץ עין החורש. הוא תואר כעבריין בעל רזומה עשיר של פריצות מפורסמות (בהן הפריצה לבנק הלוואה וחיסכון, למשרד הפנים, ולביתו של הצייר ראובן רובין, ממנו גנב 15 ציורים ושתי צלחות בחתימתו של פיקאסו), אך שמו לא נקשר לפריצת השעונים.
דילר נפטר ב־2004, ואלמנתו סיפרה שכאשר פתחה את צוואת בעלה היא גילתה, לראשונה, את דבר קיומם של השעונים. בצוואה הוזכרו שתי כספות בבנק דיסקונט שבפתח תקווה, ובהן השעונים.
בהמשך, גילו החוקרים כספות נוספות על שמו בבנקים בהולנד ובצרפת, ובהן שעונים וחפצי אמנות נוספים. תחילה הוחזרו למוזיאון 39 שעונים, ותוך שנתיים הגיעה המשטרה לכל הכספות שבהן הוחזקה יתרת השעונים הגנובים. היום הם שוב מוצגים במוזיאון האסלאם.
הקבוצה החשובה והמיוחדת מבין השעונים הגנובים היא זו של השען אברהם לואי ברגה (1823-1747), שנחשב לאחד מהמשפיעים המשמעותיים על תולדות השענות המודרנית, וממציאם של חידושים טכנולוגיים רבי חשיבות בעולם השענות. אחד השעונים, מעשה ידיו של ברגה, הוא השעון היקר ביותר שנגנב וגם נמצא. הוא נבנה לכבודה של המלכה מרי אנטואנט, והוא עשוי מזהב ובדולח. היום הוא נחשב לשעון היקר בעולם ושוויו מוערך בסכום של 30 מיליון דולר. השעון הזה, יחד עם שאר השעונים, מוצגים במוזיאון.
כתב וצילם: שלמה צזנה.
מצאת טעות, או שיש לך הערות? שלח לנו מייל: shlomocesana@gmail.com
